הגידול המרשים של האוכלוסיה במדינת ישראל בצד פיתוח תעשייה וחקלאות, גורמים לניצול מוגבר של מקורות המים בין ע"י שימוש מואץ במאגרי מי תהום (שאיבת יתר) ובין ע"י שאיבה מוגברת של מי כנרת דבר המביא לירידת מפלס המים באגם.

בצד שאיבה מוגברת וניצול המקורות, התרחב וגדל הזהום הביולוגי והכימי שמקורו בגורמים הבאים:

– מצבורי האשפה (מזבלות) המומסים ע"י מי הגשמים וחודרים אל שכבות האדמה
ואל מי התהום.
– מערכות ביוב לא תקינות, הגורמות למזהמים הנמצאים בביוב ביתי או תעשייתי
לחדור אל מי תהום.
– השקיה חקלאית המועשרת בחומר דישון וזיבול המיועדים להעלות את כמות היבול
וטיבו, אך עודפיהם זורמים אל מי התהום ומזהמים אותם.
– גידול בעלי חיים אשר מערכת הביוב והנקוז בסביבת גידולם אינה מסודרת
ושפכיהם מזהמים את מי הנחלים ומי הכנרת.
– שפכים תעשיתיים ושפכים של תעשיות כימיות שונות, אשר מזרימים מזהמים שונים
אל מי התהום.

זיהום המים הוא איפוא פועל יוצא של פעילות החברה האנושית ושל ההתפתחות התעשייתית והחקלאית.
התופעה עצמה בלתי נמנעת, אך מימדיה ניתנים לצמצום ולשליטה ע"י מתן תשומת לב מירבית למזהמים הסביבתיים ובמיוחד למזהמי מי התהום.