כדי לאפשר את פיתוח האוכלוסיה והחקלאות יש הכרח לפתח מקורות מים נוספים, בנוסף למי הגשמים.
אנו מכירים היום שיטות שונות להגדלת כמות המים.

הזרעת עננים

פעולה טכנית המוסיפה חומר הנקרא יודיד הכסף לעננים, גורמת להתלכדות פרודות המים בענן, ליצירת טיפות גשם רב יותר.

העשרת מי תהום

על ידי העברת מים מאזורים עשירים במי תהום למקומות בהם יש מחסור במי תהום וקיים ניצול רב של מי תהום.
לדוגמה: מדינת ישראל מחדירה מים שאותם היא שואבת ממאגר ההר למאגר מי תהום של מישור החוף, בכך לא ניזוק מאגר ההר, ומאגר החוף מתמלא.

טהור מי ביוב

טהור מי ביוב וטיובם עד לרמה של מים המתאימים להשקיית שדות ולשימושי נופש וספורט.
בשנים האחרונות מקימות רשויות רבות מתקנים לטהור מי השפכים העירוניים, והמים המטוהרים הנקראים "קולחין" מנוצלים לצרכים חקלאיים במקום מים מתוקים הנשאבים מבארות או מובלים מהכנרת.
בארץ מתוכנן מוביל ארצי נוסף המיועד להעברת עודפים של מי הקולחין לאזורים חקלאיים.
התכנית היא לאסוף את מי הקולחין מאזורים צפופי אוכלוסיה (כמו אזור השרון והמרכז) ולהעבירם לאזורים בהם החקלאות מתפתחת כמו בצפון הנגב.

התפלת מים

טכנולוגיות של המתקת מי ים קיימות בעולם מזה כ- 30 שנים.
בארץ הטכנולוגיה מפותחת ביותר, ומדינת ישראל נחשבת כמובילה בהקמת מתקנים להתפלת מים, אך רוב המתקנים מיועדים ליצוא, ובארץ עצמה התפלת מי ים היתה מצומצמת עד לזמן האחרון, אבל בחודשים הקרובים של סוף שנת 2005 , עומדים הקו"בים הראשונים של מי-ים מותפלים לזרום ממפעל ההתפלה שבאשקלון, אל מערכת המים הארצית תפוקת המפעל המתוכננת עומדת על 100 מליון מטרים מעוקבים של מים לשנה ובעלות נמוכה להפליא של 52.7 סנט לקוב. המפעל מתפיל את המים בשיטת אוסמוזה הפוכה..

תפישת מי גשמים ומי שטפונות

בארץ יורדים חלק מהגשמים בבת אחת, וזורמים ללא כל הפרעה אל הנחלים או אל הים. קיימות תוכניות שונות של תפישת מים אלה, ושמוש בהם לצורכי השקיה.
בארץ קיימים מספר מאגרים כאלה אך רב המים עדיין זורמים לים ולא נתפשים.