מפעל מים  כפר סבא
  • בראשית ההתיישבות בכפר סבא, לא ידעו על המצאות מים בכמויות גדולות ובאיכות טובה.

    המתיישבים הראשונים, בראשית המאה הביאו מים מבאר שנחפרה במושב כפר מלל, וקיימים  סיפורים על הבאת מים מפ"ת. אין ספק כי בתנאים כאלה אי אפשר היה לפתח ישוב חקלאי ואפילו לא התיישבות עירונית, ולכן הישוב נעזב.

    רק בראשית שנות העשרים כאשר כבר הייתה באר אחת בכפר סבא, חזרה הנה ההתישבות. במשך שנות העשרים והשלושים נחפרו בכפר סבא בארות רבות. חלקן נחפרו ע"י חקלאים שהתישבו באיזור והחלו נוטעים פרדסים וחלקן נחפרו ע"י גופים ציבוריים אשר דאגו לאספקת המים לכל המתיישבים –גם אלה שלא היו חקלאיים שלא  עלה בידם לקדוח באר פרטית.

    על רקע בארות המים בסוף שנות העשרים קם מפעל מים כפר סבא, ואיחד את אספקת המים לכל הישוב, מלבד לחלק מהחקלאים שהיו בעלי בארות פרטיות.
    הבאר הראשונה נמצאת ברחוב ויצמן –בחצר עיריית כפר סבא, ושמשה אז כ"חאן" לשהות ומנוחה של העובדים במקום.

    הבאר השניה נחפרה ברחוב בן גוריון (במקום בו היו מחסני מפעל המים עד שנת 1996), ולאחריה ברחוב סוקלוב בתוך גן גלר וכך הלאה.
    קדוחים מאותו מאגר מים הנקרא גם מאגר (אקויפר) החוף נמצאים גם בצד המזרחי של כביש 4 (כביש חיפה תל אביב הישן).
    במשך שנים ארוכות שמשו קדוחים אלה לכל השימושים החקלאיים והעירוניים.
    הקידוחים הראשונים אשר נמצאו במרכז העיר אינם פעילים עוד ואינם משמשים לשאיבת מים.
    בסוף שנות השלושים התברר כי כפר סבא יושבת על מאגר מים נוסף ועשיר במים.

    פני המים  ב"אקויפר" זה הם עמוקים יותר (כ- 500 –400 מטר עומק הקידוח), ולכן נזקקו לטכנולוגיה מתקדמת ולכספים רבים להפקת מים.

    בשנת 1936 התקבלה הלוואה ראשונה לקידוח עמוק מקרן אמריקאית ואז נחפרה הבאר העמוקה הראשונה של כפר סבא (הנקראת על שם המממנים: באר חירות אמריקה).

    עם תחילת הפקת המים מבאר זו ניתן היה להגדיל באופן ניכר את התפתחות המושבה ולהגדיל את שטחי החקלאות ואת מספר העוסקים בגידולים חקלאיים. מאז נקדחו בארות נוספות מאותו אקויפר.