מפעל מים  כפר סבא

  • יעקב זק
    מהנדס יועץ איכות מים ושפכים
                                                                                                  18.7.06  
     
    חוות דעת על איכות המים המסופקים על ידי מפעל המים בכפר סבא.
     

     
    1.                      נקודות דיגום
     
     ביום 30.4.2006, נלקחו דוגמאות מים לבדיקות כימיות מהקדוחים "ח", "יב", "יג", "טז", ו-"יט"
    קדוח "כ" הינו קדוח חדש, שרק השנה הוכנס לעבודה והמדגמים ממנו נלקחו בתאריכים 13 ו-14 ליוני 2006.
    כל נקודות הדיגום הן בפי הקדוח, לפני ההכלרה.
     
     
    2.                      פרמטרים שנבדקו
     
    הבדיקות בקדוחים היו בדיקות "מלאות", הכוללות את כל הפרמטרים הכימיים הנדרשים על פי תקן איכות מי שתייה של מדינת ישראל.
    סה"כ נבדקו בכל אחד מהקדוחים 66 פרמטרים. (הבדיקה ה"מלאה" האחרונה שנלקחה מהקדוחים בוצעה בשנת 2000 וכללה 50 פרמטר בכל קידוח, בקדוח "יג" בוצעה בדיקה גם בשנת 2004).
    הפרמטרים הנבדקים מחולקים לקבוצות לפי הטבלאות המופיעות בתקנות "איכותם התברואית של מי שתייה" הקבוצות הן:
    ·          תוספת ראשונה בטבלה א- חומרים אי-אורגנים
    ·          תוספת ראשונה בטבלה ב- חומרים אורגניים, מחולקים לשתי טבלאות:
    o         מיקרו מזהמים אורגנים נדיפים (VOC)
    o         מיקרו מזהמים אורגנים- קבוצת חומרי הדברה.
    ·          תוספת שנייה- פרמטרים בעלי השפעת אורגנולפטית, מחולקים לשתי קבוצות:
    o         טבלה א' חומרים כימיים
    o         טבלה ב' מרכיבים אחרים
    ·          תוספת שביעית- חומרי הדברה וחומרים בעלי השפעה בריאותית, אחרים.
    ·          ברשת אספקת המים נבדקו המים למתכות ביום 4.4.06
     
     3.        התוצאות.
     
    התוצאות של כל הבדיקות הנ"ל מובאות בטבלאות דלהלן:
     
     4.        ניתוח התוצאות.
     
    ·          פרמטרים בעלי השפעה בריאותית, טבלה א': חומרים אי-אורגניים
    כל התוצאות של הפרמטרים בטבלה זו, עומדים בתקן לאיכות מי שתייה, להוציא את הריכוז של פלואוריד במים, הנמצא בריכוזים נמוכים מהנדרש על ידי התקנות.
    ·          פרמטרים בעלי השפעה בריאותית, טבלה ב': חומרים אורגניים 1. מיקרומזהמים אורגניים נדיפים( VOC) ו-2. מיקרו מזהמים אורגניםקבוצת חומריהדברה.
    הריכוז של כל הפרמטרים המשתייכים לשתי קבוצות אלה בכל הקדוחים, היה מתחת לסף הגילוי של שיטות הבדיקה.
    גם בשנת 2000 ו-2004 התוצאות היו זהות.
     
    ·          תוספת שניה- פרמטרים בעלי השפעה אורגנולפטית, טבלה א': חומרים כימיים וטבלה במרכיבים אחרים .
    הריכוז של כל הפרמטרים המשתייכים לשתי קבוצות אלה בכל הקדוחים, עומדים בדרישות של התקן לאיכות מי שתייה במה שנוגע לריכוז המרבי המותר של כל פרמטר שהוא הריכוז המחייב לפי התקנות.
    לעומת זאת, הריכוז של הסידן והקושיות (הנובעת מנוכחות הסידן והמגנזיום), עולים על הערך הרצוי לפרמטרים אלה במי שתייה.
    ·          בדיקה של נוכחות מתכות ברשת אספקת מים.
    לפי דרישת התקנות נדגמה נקודה אחת ברשת אספקת מים לבדיקת נוכחות מתכות במים. כל התוצאות היו תקינות וכמעט לא הייתה נוכחות נמדדת של מתכות במי הרשת.
     
    5.        דיון.
     
    5.1                             איכות המים לפי הדרישות המחייבות (ריכוז מרבי מותר) של התקן הישראלי למי שתייה.
    התקן הישראלי למי שתייה, קובע ריכוזים מרבים מותרים לגבי כל הפרמטרים שלהם השפעה בריאותית על האדם.
    לגבי פרמטרים שההשפעה שלהם איננה בריאותית, קובעות התקנות, בתוספת השנייה שלהן, שתי רמות ריכוז כדלהלן:
    §          ריכוז מרבי מותר (דרישה מחייבת), שהינו ריכוז מחייב ואסור לספק מי שתייה עם ריכוז גבוה ממנו, ו-
    §          ריכוז מרבי רצוי, שהינו ריכוז מומלץ על מנת לשפר את התכונות הפיסיקליות של המים.
    איכות המים של כל הקדוחים המספקים מים לשתייה לעיר כפר סבא, עונים לכל דרישות החובה (ריכוז מרבי מותר) של התקן הישראלי למי שתייה של משרד הבריאות, חוץ מריכוז הפלואוריד במים. ריכוזי הפלואוריד במי הקדוחים הינה נמוכה מהנדרש על ידי התקנות.
    על אף העובדה שבתקן נקבעו ריכוזים מזעריים ומרביים מחייבים של ריכוז פלואור במים, מתנהלים כיום דיונים בכנסת ובוועדה לעדכון תקן איכות מים (ועדת עדין), בעניין נכונות קביעת תקן מחייב לריכוז פלואור במים כשהמגמה המסתמנת הן בכנסת והן בוועדה לעדכון התקנות היא שכיום אין מספיק נתונים המצדיקים קביעת תקן כזה וממליצים לערוך יותר מחקרים לבדיקת הנושא.
    למרות זאת, מפעל המים של כפר סבא נמצא בהליכים מתקדמים לתיקון מצב זה: המתקנים להוספת פלואוריד למים תוכננו ובימים אלו עומד מפעל המים בכפר סבא לפני פרסום מכרז להקמת המתקנים, כך  שאם יוחלט על השארת התקנה הקיימת על כנה, יוכל מפעל המים בזמן קצר יחסית, להקים את המתקנים ולעמוד בדרישת התקנה.
    לגבי כל יתר הפרמטרים, הריכוז שלהם בכל המקרים הינו נמוך משמעותית מהריכוזים הנדרשים על ידי התקנות..
    5.2                             איכות מים לפי ריכוז מרבי רצוי.
    איכות המים של כל הקדוחים המספקים מים לשתייה לעיר כפר סבא, עומדים גם בכל המלצות התקן לריכוז מרבי רצוי בכל הפרמטרים פרט לפרמטרים של ריכוז הסידן והקושיות של המים (קושיות המים היא פונקציה של ריכוז הסידן ומחושבת לפי ריכוז הסידן וריכוז המגנזיום).
    ריכוז הסידן עולה במקצת על הריכוז הרצוי.
     לעומתו, קושיות המים בכל הקדוחים עולה בכ-75% מעל לריכוז הרצוי.
     לקושיות המים אין משמעות בריאותית כלשהי ונוכחותה במים גורמת ליצירת אבנית בכלי בישול (בעיקר בפעולת חימום המים), בכלים סניטרים ובצנרת המים (בעיקר בצנרת למים חמים). מכאן שמשמעותה הינה אסטטית וכלכלית.
    ניתן לטפל בהורדת הקושיות מהמים על ידי תהליכים יקרים ומסובכים, תהליכים שיש להם השפעה סביבתית שלילית.
    כל המים המופקים בארץ הם קשים במידה זו או אחרת ועד כה, לא נמצא שום מפעל אספקת מים לשתייה שהחליט לטפל בהורדת קושיות המים המסופקים לצרכן, בעיקר עקב הקשיים המוזכרים לעיל.
     
     
    6.        מסקנות.
            *        המים המסופקים לתושבי כפר סבא על ידי מפעל המים הינם באיכות כימית טובה מאד ועומדים גם בדרישות של 
                    התקנות האמריקאיות והאירופאיות, פרט לריכוז הפלואוריד במים בקדוחים. ריכוז זה, נמוך מהנדרש על ידי
                    התקנות. (מתקיימים דיונים על אפשרות של שינוי  בתקנות כך שלא יהיה חיוב לעמוד בריכוז מינימאלי של פלואור
                    במים).
     
     
     
     
    ************************************
     
     
     
     

    יעקב זק
    מהנדס יועץ איכות מים ושפכים


    27.2.05
     
    חוות דעת על איכות המים המסופקים על ידי מפעל המים בכפר סבא
     
      1.     כללי.
     
    מפעל המים בכפר סבא פנה אלי בבקשה להכין עבורו חוות דעת מקצועית על איכות המים שהמפעל סיפק לתושבי העיר במרוצת שנת 2004.
    קיבלתי מגברת רבקה הריסן, מ"מ מנהל המפעל, את כל הנתונים של כמויות המים שסופקו לתושבים, ספיקות הקידוחים ותוצאות של בדיקות המים שנעשו במשך השנה במקורות המים, בבריכות המים ובמערכת החלוקה והאספקה.
    כמו כן, אילה גירשטיין, מהנדסת המפעל, סיפקה לי את הרישומים של תוצאות מדידות חומר חיטוי נותר במערכת אספקת מים של המפעל.
    על בסיס הנתונים הנ"ל, הכנתי את חוות הדעת המוגשת בזה.
     
      2.     כמויות המים.
     
    במשך שנת 2004, עבדו לאספקת מים לשתייה 6 בארות, באר ח, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ז ו-י"ט.
    כל הבארות ביחד סיפקו כמות של 8,717,000 מ"ק לאוכלוסיה של 86,870 נפש, ממוצע של 100.34 מ"ק לנפש-לשנה.
    צריכה סגולית כזו, הינה נמוכה בכ – 10% מהממוצע הארצי לצריכת מים לנפש בארץ. זאת אומרת שהצריכה לנפש בכפר סבא, הייתה חסכונית במידת מה לעומת ממוצע הצריכה לנפש  בארץ.
     
      3.     איכות מים.
     
              3.1     נקודות דיגום. נקודות דיגום המים בעיר, נקבעו על ידי משרד הבריאות.
                            ·     מקורות מים. בכל באר יש שתי נקודות דיגום של מים, אחת במים הגולמיים המופקים על ידי הבאר והשנייה באותם המים לאחר שעברו חיטוי. בסך הכול, 6 נקודות דיגום במי גלם ו-6 נקודות דיגום במים המחוטאים.
                            ·     בריכות אגירה של מים. קיימות 8 בריכות לאגירת מים בתוך העיר, וליד כל בריכה נקבעה נקודת דיגום אחת, סך הכול, 8 נקודות דיגום בבריכות מים.
                            ·     ברשת החלוקה והאספקה. ברשת אספקת המים של העיר נקבעו 24 נקודות דיגום מפוזרות לאורך כל הרשת בצורה שייצגו את איכות המים המסופקים לצרכנים בכל חלקי העיר.
     
              3.2     איכות מים בקטריאלית.
                           ·     מקורות המים.
                                    o     מים בארות  גולמיים. לפי התכנון היה צורך לבצע 29 בדיקות במים הגולמיים ואמנם בוצעו 29 בדיקות מי גלם בהתאם לתכנון.
    כל התוצאות היו תקינות. (יש לציין שאין תקן לאיכות בקטריאלית למי מקור אלא למים מסופקים. במקרה של כפר סבא, מים מסופקים הם המים לאחר הטיפול של חיטוי).
                                    o     מי בארות מחוטאים. לפי התכנון היה לבצע 78 בדיקות במי בארות מחוטאים ואומנם בוצעו 78 בדיקות מי בארות מחוטאים בהתאם לתכנון.
    מתוך 78 הבדיקות שבוצעו, 3 מהן היו חריגות. בבאר ח הבדיקה החוזרת המיידית הייתה תקינה ובבאר ט"ז, המערכת נשטפה ונעשה חיטוי. לאחר מכן, כל התוצאות היו תקינות.
                            ·     מי בריכות. תוכננו 105 בדיקות בקטריולוגיות למי הבריכות ובוצעו 100 מתוכם. (בריכת סקיבין הייתה בשיפוץ ולכן לא ניתן היה לדגום 5 בדיקות מהבדיקות המתוכננות.)
    כל התוצאות היו תקינות.
                            ·     מי רשת חלוקה ואספקה. כל 313 הבדיקות שתוכננו, בוצעו.
    כל התוצאות היו תקינות.
     
              3.3     איכות מים כימית.
                           ·     מקורות המים.
    בבאר י"ג בוצעה בדיקה כימית מלאה. בדיקה זו הינה תוספת לנדרש על פי התקנות הדורשות בדיקה כימית מלאה בכל באר פעם בשש שנים. (בכל הבארות של מפעל המים בוצעה בדיקה מלאה בשנת 2000).
    ביתר הבארות בוצעו 5 בדיקות מצומצמות שנתיות (כלורידים, חנקה ו-(UV.
    בכל הבארות למי שתייה  בוצעו 29 בדיקות תלת-חודשיות (עכירות וחנקית). לפי תקנות יש צורך בביצוע 24 בדיקות כאילה. (4 לשנה בכל באר).
    כל התוצאות של הבדיקות הכימיות בבארות היו תקינות. כמו כן, כל התוצאות של הבדיקות של יתר הבארות משנת 2000 הינן תקינות.
     
                            ·     מי רשת חלוקה ואספקה.
    ברשת אספקת מים בוצעו 8 בדיקות עכירות ובדיקה אחת לנוכחות מתכות כבדות. (ברזל, נחושת, כרום אבץ, עופרת).
    כל התוצאות היו תקינות.
     
              3.4     שארית מחטא.
    בוצעו ונרשמו 413 בדיקות לשארית ברשת אספקת המים ובבריכות.
    בכל הבדיקות נמצאה שארית כלור נותר. ב - 403 בדיקות השארית הייתה גדולה מ - 0.05 מגר/ל
    וב - 10 בדיקות השארית הייתה קטנה מערך זה.
     
      4.     ניתוח.
     
                 4.1     צריכת מים. צריכת המים של תושבי כפר סבא היא נמוכה במקצת מהצריכה הממוצעת של תושבי ישראל.
     
                 4.2     ביצוע תוכנית בדיקות איכות מים. מפעל המים של כפר סבא ביצע במלואה את תוכנית הדיגום המתחייבת מהתקן הישראלי לאיכות מי שתייה לגבי מספר המדגמים וסוג הבדיקות בנקודות השונות של מערכת אספקת מי השתייה.
     
                 4.3     איכות בקטריאלית.
    בסה"כ במשך השנה היו בכל מערכת אספקת מים 3 תוצאות חריגות מתוך 520 תוצאות. החריגות מהוות 0.65% מסה"כ הבדיקות שבוצעו. אחוז חריגות כזה הינו אחוז נמוך בהשוואה לאחוזי החריגות במערכות אספקת מי שתייה עירוניות בארץ וגם במערכת אספקת המים של חברת מקורות. במערכות אלו, אחוז החריגות נע בין 1%-2%.
    המשרד לאיכות הסביבה האמריקאי, (USEPA), מאפשר בתקנות שלו, חריגות בקטריולוגית של עד 5%.
    כל החריגות היו במים של שתי בארות (ח ו-ט"ז) בנקודת דיגום לאחר החיטוי. ננקטו אמצעים לתיקון המצב, ולא היו יותר תוצאות חריגות בבקטריולוגיה.
    יתכן מאד שתוצאות אלו נגרמו בגלל סיבה טכנית ולא מהותית. מיקום לא נכון של נקודות הדיגום, קרוב מדי לנקודת ההזרקה של החומר המחטא, לא מאפשר מספיק זמן לפעולת החומר המחטא, לפני שהמים נגדמים.
    במים המסופקים לצרכנים הלכה למעשה, (מי בריכות ומי רשת) לא היו תוצאות בקטריולוגיות חריגות כלל.
    ניתן לסכם שהאיכות הבקטריולוגית של המים המסופקים בכפר סבא הינה טובה מאד.
     
                 4.4     איכות כימית
    בבדיקות של הפרמטרים כימיים של המים, לא הייתה כל חריגה מהמותר עלפי התקנות של מי שתייה של משרד הבריאות הישראלי.
    נערכה גם השוואה של התוצאות הכימיות שהתקבלו מול התקנות האמריקאיות והתקנות של השוק האירופי. המים המסופקים לתושבי כפר סבא עומדים בכל הדרישות של שני התקנות הנ"ל.
    הפרמטר הכימי היחידי שלא תואם את דרישות התקנות הישראליות למי שתייה הינו יון הפלואוריד.
    ריכוז הפלואוריד הטבעי במי הבארות, הינו נמוך מהנדרש על פי תקנות אלו.
    מפעל המים נמצא בימים אלו בהליך של קבלת אישורי בניה למתקנים להוספת יון פלואוריד למים.
     
                 4.5     שארית מחטא.
    התקנות הישראליות למי שתייה דורשות שיהיה חומר חיטוי שאריתי במים המסופקים לצרכן.
    לפי התוצאות של שארית כלור שנעשו על ידי דוגמי מפעל המים, המים המסופקים עמדו בדרישות התקן אם כי בעשר מהן, הריכוז היה נמוך יחסית. 
     
      5.     מסקנות.
     
                  ·     מפעל המים של כפר סבא עומד בדרישות של התקנות הישראליות למי שתייה מבחינת מספר נקודות דיגום, תדירות הדיגום והפרמטרים לבדיקה.
                  ·     המים המסופקים לתושבי כפר סבא הינם באיכות בקטריולוגית טובה מאד.
                  ·     המים המסופקים לתושבי כפר סבא על ידי מפעל המים הינם באיכות כימית טובה מאד ועומדים גם בדרישות של התקנות האמריקאיות והאירופאיות.
                  ·     משטר החיטוי ברשת אספקת המים הבטיח נוכחות של שארית חומר מחטא  בכל נקודות הרשת. (בפחות מ - 2.5% מהבדיקות, הייתה אומנם שארית חומר מחטא אך בריכוז נמוך יחסית).
     
      6.     המלצות.
     
                  ·     יש להבטיח מיקום אופטימאלי של נקודות הדיגום של מי הבארותלאחר החיטוי.
                  ·     יש לשקול הגברה זעירה של מינון החומר המחטא בבארות.